Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 54b
''אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי מִן חַמְרָא לִבְרַת''. אִיַּיקַּר חַמְרָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: רַוְוחָא לְיַתְמֵי.
Traduction
Four hundred dinars of this wine you should give to my daughter, and the wine subsequently appreciated in value, so that some money remained. Rav Yosef said: The gain goes to the male orphans, i.e., they are entitled to the leftover sum.
Rachi non traduit
ארבע מאה זוזי מן חמרא. משמע אותו יין יהא משועבד לכך אבל היין עצמו לא אמר ליתן לה כדמיו של יום הצוואה:
Tossefoth non traduit
ארבע מאה זוזי מן חמרא לברת. וא''ת דבפרק התקבל (גיטין דף סה:) גבי גניבא יוצא בקולר הוה כי נפק אמר הבו ארבע מאה זוזי לרבי אבינא מחמרא דהרפניא וקאמר התם (דף סו.) דלא קנה רבי אבינא דחמרא לא קאמר דמי חמרא לא קאמר אלא מחמרא קאמר ואין סברא לחלק בין מחמרא למן חמרא ויש לומר דהתם נמי מסיק מחמרא לייפות את כחו:
קָרִיבֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה לְהוּ אִיתַּת אַבָּא דַּהֲוָה קָמַפְסְדָה מְזוֹנֵי. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לְהוּ: אֵיזִילוּ וֶאֱמַרוּ לֵיהּ לַאֲבוּכוֹן דִּנְיַיחֵד לַהּ אַרְעָא לִמְזוֹנַהּ.
Traduction
The Gemara relates: The relatives of Rabbi Yoḥanan had a wife of their father who would diminish his resources by spending wastefully on her sustenance. They came before Rabbi Yoḥanan to ask his advice. He said to them: Go and say to your father that he should set aside a certain portion of land for her sustenance. If she agrees to accept this land for her sustenance she has thereby relinquished her claim to the rest of the estate.
Rachi non traduit
מפסדה מזוני. מרבה לאכול:
דנייחד לה. בצוואת שכיב מרע ובעדים אולי תקבל עליה דאפי' גבי כתובה תנן (פאה פ''ג מ''ז) הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה רבי יוסי אומר אם קבלה עליה אע''פ שלא כתב לה לישנא אחרינא דהוי ליה כמחלק נכסיו על פיו ונתן שאר הנכסים לבניו והוה להו משעבדי ואין הבנות והאשה ניזונות ממשעבדי:
Tossefoth non traduit
דנייחד לה ארעא למזונה. אע''ג דלעיל (כתובות נב:) נתחרט ר' יוחנן על מה שהשיאן עצה הכא אין גנאי כיון דבדעתה תלוי אם תרצה לקבל:
אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, אֲמַר לְהוּ: כָּל שֶׁכֵּן שֶׁרִיבָּה לָהּ מְזוֹנוֹת. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמַר הָכִי! אֲמַר לְהוּ: זִילוּ הַבוּ לַהּ. וְאִי לָא, מַפֵּיקְנָא לְכוּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵאוּנַּיְיכוּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לְהוּ: מָה אֶעֱשֶׂה? שֶׁכְּנֶגְדִּי חָלוּק עָלַי.
Traduction
After their father died, they came before Reish Lakish for his ruling, and he said to them: All the more so, he has increased the sources of sustenance available to her. In other words, they are still obligated to support her from their father’s estate according to the lifestyle she is accustomed to living, and if they do not, she may use the field to supplement what they give her. They said to him: But Rabbi Yoḥanan did not say so. He said to them: Go and give her all she requires, and if not, I will remove for you Rabbi Yoḥanan from your ears, i.e., I will treat you so harshly that you will forget Rabbi Yoḥanan’s ruling. They approached Rabbi Yoḥanan to complain, but he said to them: What can I do? I cannot impose my opinion, as a man equal to me disagrees with me.
Rachi non traduit
כל שכן שריבה לה מזונות. אם אמר קרקע זו למזונותיך אין זה אלא אם לא יתנו ליך מזונות מרווחים אלא מצומצמים טלי קרקע זו להעדפה דאי לשעבדה למזונותיה הרי כל נכסיו משועבדים לכך:
שכנגדי. אנוש כערכי וראוי לחלוק עלי:
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר ''לִמְזוֹנוֹת'' — רִיבָּה לָהּ מְזוֹנוֹת. אָמַר ''בִּמְזוֹנוֹת'' — קָצַץ לָהּ מְזוֹנוֹת.
Traduction
Rabbi Abbahu said: This matter was explained to me personally by Rabbi Yoḥanan. All depends on the husband’s description of the land. If he said that he is giving her land for her sustenance, he has thereby increased the sources of sustenance available to her. He will continue to provide her sustenance, but if that amount is insufficient he has also set aside an area of land specifically for that purpose. However, if he said to her that he is designating the land as her sustenance, he has thereby fixed this plot of land as the only source of sustenance available to her, and she can take no more.
Rachi non traduit
במזונות. בחוב מזונות שיש ליך עלי משמע שזו תהא פרעון לכך:
Tossefoth non traduit
למזונות ריבה לה מזונות כו'. תימה דבפ' המקבל (ב''מ דף קד:) מסיק דלא שנא אמר לכתובתה ל''ש אמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן גבי הבו לה ארבע מאה זוזי לברת ויש לומר דהכא דווקא לפי שהיא מוחזקת במזונות אמרינן למזונות ריבה לה מזונות אבל התם אין הבת מוחזקת אי נמי התם לא הוה ליה למימר אלא הבו לה ארבע מאה זוזי ומדקאמר לכתובתה משמע דעם של בעל קאמר דליהוי ארבע מאה זוזי אבל הכא דצריך לפרש למזונות יש לחלק:


הֲדַרַן עֲלָךְ נַעֲרָה

Traduction
May we return to you chapter four of Ketubot.
Rachi non traduit
הדרן עלך נערה
Tossefoth non traduit
הדרן עלך נערה
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מָנֶה, אִם רָצָה לְהוֹסִיף אֲפִילּוּ מֵאָה מָנֶה — יוֹסִיף. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין — גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מִן הַנִּשּׂוּאִין — גּוֹבָה אֶת הַכֹּל, מִן הָאֵירוּסִין — בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מָנֶה, שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת לְכוֹנְסָהּ.
Traduction
MISHNA: Although they said as a principle that a virgin collects two hundred dinars as payment for her marriage contract and that a widow collects one hundred dinars, if the husband wishes to add even an additional ten thousand dinars, he may add it. If she is then widowed or divorced, whether from betrothal or whether from marriage, she collects the entire amount, including the additional sum. Rabbi Elazar ben Azarya says: If she is widowed or divorced from marriage, she collects the total amount, but if she is widowed or divorced from betrothal, a virgin collects two hundred dinars and a widow one hundred dinars. This is because he wrote the additional amount for her in the marriage contract only in order to marry her.
Rachi non traduit
מתני' אף על פי. אם רצה. בגמרא פריך פשיטא:
שלא כתב לה. תוספת דמדעתו אלא על מנת לכונסה:
Tossefoth non traduit
מתני' אף על פי. אם רצה להוסיף אפי' מאה מנה מוסיף. תימה דעכשיו נהגו שכותב חתן לכלה מאה ליטרין אע''פ שאין לו שוה פרוטה דבשלמא כשיש לו הוא משעבד נכסיו לזה החוב והואיל ונתחייב אפילו נאבדו אלו הנכסים וקנה אחרים הם משתעבדים אע''פ שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מ''מ אדם משעבד דבר שלא בא לעולם כיון דכתב ודעתיד אנא למיקני כדאמרינן במי שמת (ב''ב קנז. ושם) אבל אותו שאין לו היאך ישתעבד נכסיו שיקנה אחרי כן כיון שלא נתחייב לה היינו דבר שלא בא לעולם ושאל ר''י לרבי אליהו והשיב לו דמצינו כענין זה בפרק השוכר את הפועלים (ב''מ דף צד. ושם) דתניא מתנה שומר חנם להיות כשואל ופריך במאי בדברים ומשני בשקנו מידו משמע בכל ענין אע''פ שאין מקנה לו שום נכסים אלא שמשעבד גופו לזה החוב מעתה ולכשיהיו לו נכסים חל שעבודו מעתה ואין זה קנין דברים בעלמא דקנין דברים לא הוי אלא כההיא דריש בבא בתרא (דף ג.) שקנו מידם לחלוק חצר שאין בה דין חלוקה אבל מה שמשעבד גופו להתחייב לדבר זה משתעבד ואין זה קנין דברים בעלמא וי''מ דכיון דכותב סתמא שיהיו כל נכסיו אחראין למה לא נתחייב הרי הודה שיש לו נכסים ואע''פ שאנו יודעים שאין לו הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ומטעם זה אור''ת שכותבין בהרשאות והקניתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי אע''פ שאנו יודעים שאין לו קרקע כיון דמודה שיש לו הודאת בעל דין כמאה עדים דמי:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם רָצָה כּוֹתֵב לִבְתוּלָה שְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם, וְהִיא כּוֹתֶבֶת ''הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָנֶה'', וּלְאַלְמָנָה מָנֶה וְהִיא כּוֹתֶבֶת ''הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ חֲמִשִּׁים זוּז''. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַפּוֹחֵת לִבְתוּלָה מִמָּאתַיִם וּלְאַלְמָנָה מִמָּנֶה — הֲרֵי זוֹ בְּעִילַת זְנוּת.
Traduction
Rabbi Yehuda says a related halakha with regard to the marriage contract: If he wishes, he may write for a virgin a document for two hundred dinars as is fitting for her, and she may then write a receipt stating: I received one hundred dinars from you. Even though she has not actually received the money, the receipt serves as a means for her to waive half of the amount due to her for her marriage contract. According to Rabbi Yehuda, the financial commitment in the marriage contract is a right due to the wife, which she may waive if she chooses to do so. And similarly, for a widow he may write one hundred dinars in the contract and she may write a receipt stating: I received from you fifty dinars. However, Rabbi Meir says: It is prohibited to do this, as anyone who reduces the amount of the marriage contract to less than than two hundred dinars for a virgin or one hundred dinars for a widow, this marital relationship amounts to licentious sexual relations because it is as if he did not write any marriage contract at all.
Rachi non traduit
והיא כותבת. אע''פ שלא נתקבלה מוחלת וכותבת בלשון שובר:
גְּמָ' פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: קִיצּוּתָא עֲבַדוּ רַבָּנַן שֶׁלֹּא לְבַיֵּישׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
GEMARA: The mishna states that if he wishes to add to the obligation in the marriage contract, he may do so. The Gemara asks: Isn’t it obvious that if he wishes to add he may do so? The Gemara explains: Lest you say that the Sages instituted a fixed ceiling on the amount one may designate in the marriage contract, in order not to embarrass one who does not have sufficient funds, the mishna therefore teaches us that the Sages were not specific about this. If he wishes to add to the amount, he may do so.
אִם רָצָה לְהוֹסִיף כּוּ'. ''רָצָה לִכְתּוֹב לָהּ'' לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ''רָצָה לְהוֹסִיף''. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אַיְבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי. דְּאָמַר רַבִּי אַיְבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: תְּנַאי כְּתוּבָּה כִּכְתוּבָּה דָּמֵי.
Traduction
§ The mishna states that if he wishes to add even ten thousand dinars to the marriage contract, he may do so. The Gemara comments: It does not teach: He wishes to write for her, rather: He wishes to add. This language indicates that the additional sum he wrote is added to the marriage contract itself, as opposed to being an independent obligation. This supports the opinion of Rabbi Aivu, who said what Rabbi Yannai said, as Rabbi Aivu said that Rabbi Yannai said: The stipulation in the marriage contract as well as additional amounts he chooses to add to the contract are comparable to the marriage contract itself.
Rachi non traduit
גמ' רצה לכתוב לא קתני. אי תנא לכתוב לא הוה שמעינן מינה שיהיה התוספת קרוי כתובה אלא כמתנה מדעתו ואין שם כתובה עליו השתא דתנן להוסיף משמע נוסף על הכתובה שתקנו חכמים ושם כתובה עליו גם הוא מסייע ליה כו':
תנאי כתובה. תוספת שהוא מתנה להוסיף לה וכן מזונות וכל הנך דתנן בפרקין דלעיל:
נָפְקָא מִינַּהּ: לְמוֹכֶרֶת; וּלְמוֹחֶלֶת; לְמוֹרֶדֶת;
Traduction
This principle produces a practical difference with regard to many issues. It is relevant to one who sells her marriage contract, indicating that such a sale includes the additional sum of the marriage contract; and to one who waives her marriage contract to her husband or his heirs, teaching that the additional sum is included in this relinquishing of rights to payment of the contract; and to a rebellious woman, from whom the court deducts a specific amount from her marriage contract each week until there is nothing left. These deductions come from the additional sum as well.
Rachi non traduit
למוכרת ולמוחלת. מוכרת כתובתה או מוחלת כתובתה מחלה ומכרה את הכל לפי שהכל קרוי כתובה ולא אמרינן לא מיקרי כתובה אלא מנה מאתים:
למורדת. דתנן בפרקין (לקמן כתובות סג.) המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה כו' עד מתי הוא פוחת עד כנגד כתובתה לא תימא כנגד מנה מאתים לחודייהו אלא אף התוספת פוחתין והולכין:
Tossefoth non traduit
למורדת. אליבא דר' יוסי לא איצטריך דאפי' לא הוי תנאי כתובה ככתובה פוחת לה דהא אמר לקמן במתני' לעולם פוחת והולך שאם נפלה לה ירושה ממקום אחר חוזר וגובה ממנה אלא לרבנן איצטריך שאינו פוחת אלא כתובה דתוספת נמי ככתובה:
וּלְפוֹגֶמֶת; לְתוֹבַעַת; וּלְעוֹבֶרֶת עַל דָּת;
Traduction
And this principle also results in a practical difference to one who vitiates her marriage contract, as one who states that she received part of the payment for her marriage contract does not receive the remainder without taking an oath, and the additional sum is included in this halakha; to one who demands payment for her marriage contract, as the Sages ruled that from the time she begins to demand the payment she waives her right to further sustenance, and this applies with regard to one who demands the additional sum as well; and to one who violates the precepts of halakha or of Jewish custom, who may be divorced without receiving payment for her marriage contract, including the additional sum.
Rachi non traduit
ולפוגמת. בפרק הכותב (לקמן כתובות פז.) תנן הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה אם פגמה תוספת נמי שאמרה לשם פרעון התוספות התקבלתי דינר אף זו פוגמת כתובתה היא ואם טוען בעלה התקבלת כל כתובתיך לא תפרע אלא בשבועה:
לתובעת. שאמרו חכמים התובעת כתובתה בב''ד אין לה מזונות תובעת תוספת נמי אין לה מזונות:
עוברת על דת. בפרק המדיר (לקמן כתובות עב.) שאמרו עליה תצא שלא בכתובה לא תימא כתובת מנה מאתים אבל תוספת מתנה בעלמא הוא לא הפסידה:
Tossefoth non traduit
ולפוגמת. איצטריך דאם פגמה כתובתה לא תגבה גם התוספת אלא בשבועה אפי' היתה הכתובה בשטר אחד והתוספת בשטר אחר:
ולתובעת. פירש בקונטרס שאם תבעה תוספת שאין לה מזונות ולא יתכן פירושו אליבא דרבנן דאמרי לקמן בפרק אלמנה (כתובות דף צז:) משכנה או נתנה מקצת כתובתה יש לה מזונות אלא יש לפרש ולתובעת שאם תבעה מנה מאתים ושיירה תוספת דיש לה מזונות כיון דתנאי כתובה ככתובה הרי לא תבעה כי אם מקצת כתובה:
ולעוברת על דת. דהואיל והפסידה כתובתה הפסידה נמי תוספת ואף על גב דבממאנת ושניה ואיילונית אין להן כתובה ויש להן תוספת התם היינו טעמא דמתחלה כשכתב תוספת לאו אדעתא דכתובה כתב לה דהא יודע שאין לממאנת ושניה כתובה הלכך תוספת דכתב לה מתנה בעלמא כתב לה ולא שייכא לכתובה כלל ואיילונית נמי תוספת דכתב לה מתנה בעלמא מחמת חיבת לילה הראשונה ואפילו תמצא איילונית הואיל ולא פירש אבל הכתובה עצמה הואיל ואינה תלויה בכתיבתו אין דעתו לכותבה אלא כמו שחייבוהו חכמים אם אינה איילונית אבל עוברת על דת דמעיקרא תוספת אדעתא דכתובה כתב לה כשקנסוה בכתובה קנסוה גם בתוספת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source